yan光很温暖,不过却无法驱散苏檀心中的凉。ltr gt
ltr gt
这是一种绝望的凉。ltr gt
ltr gt
他感觉头脑晕乎乎,轻飘飘,整个人都在腾云驾雾,身上拔凉。ltr gt
ltr gt
如果现在有人在他旁边,定能看到他的脸se,极为难看。ltr gt
ltr gt
苍白。ltr gt
ltr gt
不…ltr gt
ltr gt
或者说惨白!ltr gt
ltr gt
惨白若纸!ltr gt
ltr gt
就连嘴唇也没有任何血se!ltr gt
ltr gt
身上全是汗,仿佛刚从河里捞上来一般。ltr gt
ltr gt
瞎了?ltr gt
ltr gt
苏檀以前从未想过,有一天他会瞎,瞎了之后要怎么办!ltr gt
ltr gt
别说工作和享受生活,哪怕是吃饭喝水,上厕所这类…都成问题。ltr gt
ltr gt
未来,没有一丝希望。ltr gt
ltr gt
完了…ltr gt
ltr gt
苏檀断定自己的人生,完了。ltr gt
ltr gt
“噗通~!”ltr gt
ltr gt
也不知道过了多久,苏檀瘫软在地。ltr gt
ltr gt
就这么呆愣愣坐着。ltr gt
ltr gt
他无法相信这一切。ltr gt
ltr gt
一切都不符合常理。ltr gt
ltr gt
明明昨晚自己还在大城市,还在自己辛苦打拼下来的幸福小屋,怎么突然环境就变了?ltr gt
ltr gt
做梦吗?ltr gt
ltr gt
刚开始苏檀也觉得这是在做梦,不过一切的一切都显得那么真实,作为一个成年人,心怀侥幸这种事,他已经很久没有想过。ltr gt
ltr gt
一切…都是真的。ltr gt
ltr gt
种种迹象表明,自己莫名其妙被人在睡梦中弄晕,然后莫名其妙弄瞎,然后又被莫名其妙丢在了一个并不发达的穷乡僻壤…ltr gt
ltr gt
这是目前最为合理的解释。ltr gt
ltr gt
可让他最想不通的就是,自己平时为人也并不差,而且扪心自问从未和人有过大过节,人品嘛…他还时常送粮到动物救助站帮助猫猫狗狗,他不敢称自己是圣人,不过绝对不是那种十恶不赦的人,但是现在…怎么就遭遇到这种劫难?ltr gt
ltr gt
到底是谁,和他有这般仇恨?ltr gt
ltr gt
苏檀实在想不通。ltr gt
ltr gt
他现在脑海中一片混沌。ltr gt
ltr gt
不知所措。ltr gt
ltr gt
这是他有生以来最无助的一次。ltr gt
ltr gt
也不知道坐在满是灰尘的泥土地面多久,苏檀才逐渐地接受了这个事实。ltr gt
ltr gt
有时候不是你想不想接受,而是你不得不接受,不接受也没办法。ltr gt
ltr gt
命运实在捉弄人。ltr gt
ltr gt
“哎…”ltr gt
ltr gt
苏檀重重叹了一口气。ltr gt
ltr gt
无奈摇了摇头,猛x1一口气,缓缓从地上爬起来。ltr gt
ltr gt
拍了拍身上的灰,一片漆黑,也不知道拍g净了没有。ltr gt
ltr gt
事情都已经到了这个地步,他还能如何?ltr gt
ltr gt
只能走一步看一步!ltr gt
ltr gt
刚才瘫坐在地时,他想了很多,甚至有那么一瞬间想结束生命,不过最后,他放弃了这个念头。ltr gt
ltr gt
蝼蚁尚且偷生,更何况是人?ltr gt
ltr gt
谁不想活下去?ltr gt
ltr gt
并不是他看开了,这种事放在谁身上,也没那么容易看开。ltr gt
ltr gt
他努力整理自己的心情,设法让自己冷静下来。ltr gt
ltr gt
又过了许久…他无法平静的心,终于安定了一丝。ltr gt
ltr gt
理智告诉他,于其想那些乱七八糟的事,还不如想想怎么活下去。ltr gt
ltr gt
可再理智地控制自己,他还是无法无视将来面对的一切,一想到未来自己的路,他又感觉到一gu无力…ltr gt
ltr gt
别的不说,怎么做饭?怎么做菜?生火是个问题吧…ltr gt
ltr gt
这些生活中的小琐事,在常人看开只是小儿科,可在瞎子面前,就是最为困难的事情。ltr gt
ltr gt
这是要绝了我的路?ltr gt
ltr gt
“咳咳咳…”正当苏檀一筹莫展时,一道苍老的咳嗽伴随着脚步由远及近。ltr gt
ltr gt
不徐不缓。ltr gt
ltr gt
眼睛瞎了之后,苏檀感觉自己的其他感官都敏锐了不少。ltr gt
ltr gt
不过…ltr gt
ltr gt
似乎没什么用!ltr gt
ltr gt
眼睛对人来说,太重要了,如果只是聋哑之类,他还能凭借自己以前的生活经验实现生活自理,可眼睛看不见,就难办。ltr gt
ltr gt
“苏檀,在呢?”是那道苍老的,咳嗽声的主人。ltr gt
ltr gt
苏檀?ltr gt
ltr gt
为何他知道我?ltr gt
ltr gt
“你是什么人?”苏檀警惕地道。ltr gt
ltr gt
语气并不客气。ltr gt
ltr gt
这人知道自己的名字,那说不定他就是残害自己的人之一。ltr gt
ltr gt
不得不防。ltr gt
ltr gt
虽说以自己这种状态,别人要加害他也没办法,不过出于本能,他的语气甚至肢t都摆出警惕、防御的形态。ltr gt
ltr gt
“我是老陈村长。”老者介绍。ltr gt
ltr gt
“老陈村长?”苏檀念叨。ltr gt
ltr gt
他不认识。ltr gt
ltr gt
不过既然是村长,少说也有一点权力。ltr gt
ltr gt
“就是老陈村长啊,天天给你送饭的老陈。”老者再次解释。ltr gt
ltr gt
“咳咳…”ltr gt
ltr gt
苏檀看不清他的容貌,凭陌生的声音依稀能判断,这是和陌生的老人。ltr gt
ltr gt
或许依旧感觉到苏檀依旧不解,老村长喃喃自语,也不知道是说苏檀,还是念叨给自己听“最近你老是迷迷糊糊的不认人,看来又犯病了…”ltr gt
ltr gt
“早和你说,别去捣鼓那些牛鬼蛇神的东西,你就算不给人算命,我老陈也不会让你饿si,瞧吧…现在把头…哦不…把脑子都弄坏了吧。”老村长无奈地道。ltr gt
ltr gt
苏檀更加困惑。ltr gt
ltr gt
他很确信,自己并不认识这个老人,可这个老人,怎么看起来和他很熟悉的样子?ltr gt
ltr gt
老人说的事,是那么的陌生,仿佛就不是在说他!ltr gt
ltr gt
“不管,来来来,先吃饭。”老村长拉住苏檀的手,把他引进屋。ltr gt
ltr gt
苏檀并没有挣扎,跟在老者身后回到自己那个房间。ltr gt
ltr gt
m0索着坐下。ltr gt
ltr gt
因为没有视线,苏檀对外界的信息收集,更多的是听觉,味觉,触觉…ltr gt
ltr gt
坐下后,苏檀听到一阵碗筷摆放声,一gu令人垂涎的饭菜香味,随之而来。ltr gt
ltr gt
这味道,瞬间g起了他的馋虫,不自觉地咽了咽口水。ltr gt
ltr gt
好久没吃饭了,原来沉浸在难受的心情中,还不觉得怎样饿,现在闻到饭菜的味道,苏檀的肚子不争气地饿了,很饿。ltr gt
ltr gt
“哈哈…”许是瞧见苏檀的样子,老者轻笑一声,把饭递到苏檀面前。ltr gt
ltr gt
“吃吧。”ltr gt
ltr gt
苏檀沉默了片刻,如果此人想害自己,也不用在饭里下毒吧,端起碗用鼻子嗅了嗅,没什么异常的味道,应该也不会再饭里放一些乱七八糟的东西。ltr gt
ltr gt
还好,他闭眼也可以靠直觉使用碗筷。ltr gt
ltr gt
把饭碗放到嘴边,轻轻扒了一口。ltr gt
ltr gt
好吃!ltr gt
ltr gt
苏檀表情一亮。ltr gt
ltr gt
开始动手,越来越快。ltr gt
ltr gt
“今天有你最ai吃的炖肉,来来,吃!”老者声音和蔼。ltr gt
ltr gt
苏檀沉默不语,光吃饭。ltr gt
ltr gt
到目前为止,老者的释放的善意他收到了,可他无法确定,老者是否是真的对他没有任何危害。ltr gt
ltr gt
吃完饭,老者并无过多纠缠,嘱咐了几句,离开。ltr gt
ltr gt
一切…很平常,又很奇怪。ltr gt
ltr gt
老者为什么认识自己,为什么天天给自己送饭?这是哪…ltr gt
ltr gt
没有贸然开口询问这里的情况,ltr gt
ltr gt
苏檀想静观其变几天。ltr gt
ltr gt
往后的几天,苏檀心安了不少,老者天天送饭,他没有等来“仇人”的加害,却得到了一些有用的信息。ltr gt
ltr gt
例如村里的人都知道自己这个人,令他不可思议的是,据村里的人说,苏檀已经在这里生活了很久,大家都对他非常熟悉。ltr gt
ltr gt
苏檀忽然有一种感觉,陌生的并不是环境,而是他这个人!ltr gt
ltr gt
……ltr gt
ltr gt
……
小说推荐